בספרו "תקווה ופחד בפסיכואנליזה" הפסיכואנליטיקאי ההתייחסותי סטיבן מיטשל מתייחס בהרחבה לרעיונותיו של פרויד תוך הדגשת השינוי המשמעותי שעברה לדעתו הפסיכואנליזה מאז ימיו. כתביו של מיטשל משמשים כיום רבים ללימוד פסיכואנליזה, כולל לימוד של פרויד; אך במאמר זה מודגם כיצד הצגתו של מיטשל את פרויד נעשית באופן מטעה ומאוד לא נאמן לכתיבתו. המאמר מבקש לטעון כי את פרויד יש ללמוד דרך כתביו שלו – ולא דרך מבט סטריאוטיפי כמו זה שמציג מיטשל.
טיפול פסיכואנליטי במחלקה פסיכיאטרית סגורה נתקל במגבלות שאינן מאפיינות טיפול אמבולטורי. הנסיבות בהן הוא מתקיים מעוררות את השאלה אילו ממרכיביו הם מן האפשר במסגרת זו. הדגש בעבודה הקלינית עם מטופלים הסובלים מפסיכוזה הוא על גישה לא פרשנית ולא סמכותנית. מנקודת מבט לאקאניאנית גישה זו יכולה להיות מיושמת מתוך עמדה של "מזכיר", שעוזרת למטופל בשיפור מצבו ובהתמודדות עם האשפוז ותביעות נוספות. עמדה זו היא גם בעלת ערך לניהול הטיפול ולעבודה השיקומית.
הטיפול הקבוצתי הדינמי הוא חלק מקובל מעבודה במחלקה פסיכיאטרית. ישנן מסגרות תיאורטיות שונות לעבודה הקבוצתית, שרק מיעוטן מדגישות את הייחוד שבעבודה עם פציינטים בספקטרום הפסיכוטי. במאמר זה מוצעת מסגרת תיאורטית פסיכואנליטית-לאקאניאנית להבנת תהליכים המתרחשים בטיפול קבוצתי בתוך מחלקות, עם דגשים לטכניקה הטיפולית הנדרשת. הדבר נעשה דרך הדגשת ההבדל בין נוירוזה לפסיכוזה, וההשלכות של הבדל זה על היחס של היחיד לקבוצה ולמנחים.
מתוך התבוננות פסיכואנליטית לאקאניאנית, ניתן לראות כי קיים קשר מורכב בין חוויית הטראומה לבין פגיעות נפשית. קשר מורכב זה מעלה מחשבות בנוגע לאופיו הבלתי אפשרי של המפגש הטיפולי, ובנוגע לחשיבות הטיפולית של ההקשבה לעדות המטופלים. לאור זאת, מוצעים במאמר עקרונות טיפוליים שהקו המנחה אותם הוא המאמץ לקבל את הבלתי אפשרי.
כמה מחשבות שלי שהתארכו בעקבות קריאה חוזרת ב"אורי". אני מניח שהספר הזה נגע בעוד הרבה אנשים, וסקרן לשמוע מחשבות עליו.
לכבוד שנת בת המצווה של גלי, סיכמנו לקרוא שנינו ספר לקראת סופ"ש משותף, והבחירה הייתה באורי. כנראה הייתי צריך תירוץ לחזור ולקרוא ספר שזכרתי שסחף אותי כל כך, עם משאלה ומחשבה שמשהו זה יעשה גם לבת שלי. היה לי קשה לדעת לקראת מה אני הולך. זכרתי את השם של הילדה שאורי אוהב, עפרה, את הנשיקה הראשונה שלהם, ועוד כמה תמונות כלליות מתוך הספר. החלק הראשון של המשימה עבר בהצלחה. הספר סחף את גלי, והיא קראה אותו במהירות ובהתלהבות. זה יפה לספר שיצא ב 1976 ונכתב עוד קודם, לסחוף ילדה חובבת טיק-טוק ואינסטגרם (טוב, לא רק). אני ניגשתי בחשש. חששתי שלא אעמוד במשימה, ושספר נוער יהיה לי משעמם ועוד יותר גרוע, יקלקל לי את הרושם העז שהוא הותיר בי אי אז לפני שנים רבות.
The significance of relating to people in the prenatal diagnostics decision-making process as subjects with an unconscious is studied in this article. It is done in comparison to treating them as clients or to treating them as patients. These three different ways of relating to the person in the decision making process – Client, Patient and Subject – are studied from an ethical point of view. It is argued that the consideration of the unconscious in this decision-making process could promote a more ethical and responsible way of working through this process for the person who has to decide and for the doctor/counsellor.
כיום הולכת וגוברת ההכרה בבעיות הקשות שטומנת בחובה התפיסה שלפיה הסכיזופרניה היא מחלה מוחית מוגדרת. אף על פי כן, רוב אנשי המחקר והמטפלים עדיין רואים ב"מחלה" ישות אמתית. לפי תפיסה זו הם דנים באחרונה ומטפלים בה. תפיסה זו מתאפיינת בצמצום ההכרה באספקט הנפשי והשפתי הבולט שמעורב בחיים האנושיים בכלל, ובהתפתחות ובמהות ההפרעות הנפשיות הקשות בפרט. הצורך במהפכה מדעית, טיפולית ומחקרית, ותרומתה האפשרית של הפסיכואנליזה ליצירת שינוי זה, יובאו במאמר הנוכחי בעזרת מודל המהפכה המדעית של קון ודוגמאות לתפיסות פסיכואלנטיות להפרעות נפשיות שונות.
BASIC SELF-DISTURBANCE IN ADOLESCENCE AND SCHIZOPHRENIA-SPECTRUM DISORDERS IN YOUNG ADULTHOOD: A 7-YEAR FOLLOW-UP STUDY AMONG TREATMENT-SEEKING ADOLESCENTS
Schizophrenia Bulletin 01/04/2018
Phenomenological research indicates that disturbance of the basic sense of self may be a core phenotypic marker of schizophrenia spectrum disorders. Basic self-disturbance refers to a disruption of the sense of first-person perspective and self-presence that is associated with a variety of anomalous subjective experiences. Recent cross-sectional and prospective pilot studies provided preliminary support for the notion that SD may provide a means of further “closing in” on individuals truly at high-risk for psychosis, particularly of schizophrenia spectrum disorders (SSD). The goal of this study was to replicate and extend these pilot findings by examining the long-term persistence of SD and the degree to which their level in adolescence predicts SSD seven years later in young adulthood.
The interchange between psychoanalysis and philosophy in the understanding of ethical decisions
The subject of the interchange between psychoanalysis and philosophy in the understanding of ethical decisions in the context of prenatal and genetic diagnostics was theoretically and empirically studied by the Ethical dilemmas due to prenatal and genetic diagnostics Israel group, comprising representatives from the fields of psychoanalysis, medicine, and ethics. The need of ethics for psychoanalysis or the need of psychoanalysis for ethics is not self-evident. Psychoanalysis is often considered to be primarily a psychotherapeutic method, whereas ethics is a branch within philosophy. All of the Greek and Latin systems of ethics transmitted to the west through Judeo-Christianity consistently relate the Good and happiness. Although considerations of happiness are not absent from modern ethical discourse, Kant revolutionized this idea when he undid the link between good and well-being. The philosophical perspective described sets before us the meaning of the predicament facing women and their spouses as they come to decide on the question of abortion.
ד"ר יאיר צבעוני, פסיכולוג קליני 