לאורך שנים למדתי ממורים ומקורות שונים. הפסיכואנליזה הייתה ציר מרכזי במשך הרבה שנים, גם דרך אנליזה שעברתי וגם דרך הרבה קריאה ולימוד. יחד עם זה הייתה עבודה קלינית רבה, גם באופן פרטי וגם בבית חולים, והיכרות עמוקה עם הערך של עבודה מוסדית אך גם עם המגבלות העמוקות של המערכת. עבודת הדוקטורט הרחיבה את ההיכרות שלי עם פסיכיאטריה אירופאית וגישות פנומנולוגיות להבנה של האדם וטווח החוויות הנפשיות שלו, ודרך הכנסים והמפגשים ב ISPS נחשפתי לגישות חדשות בארץ ובעולם, שהתייחסו למשברים הנפשיים כחלק טבעי והמשכי למורכבות החוויה האנושית, והרבה פחות כביטוי של בעיה רפואית או מחלה.

את בית סוטריה השרון הקמנו מתחילתו כפרויקט עם הרבה שיתופיות ועם צוות חזק ומגוון. עבורי זאת הייתה הרחבה של ההבנה שלי של טיפול ושל מקומי כאיש מקצוע שלא עומד בפני עצמו אלא בעיקר כחלק מצוות. הדבר היה נכון גם עבורי כמנהל הבית, וגם בהמשך כשותף לעבודה השוטפת ובקידום הפרויקטים שלנו. אנו נותנים הרבה מקום לעבודה עם בני משפחה ועם אנשים הקרובים לאדם, ורואים ביכולת של אדם למצוא מקום בחברה מרכיב קריטי להחלמה ולהתקדמות. חלק מרכזי עבורנו בקידום הטיפול היה מתן מקום לעיבוד המורכבות של יחסים אנושיים כפי שזה מתבטא בין אנשי הצוות, וגם זה הפך להיות תחום עניין מרכזי שלי. הדבר מתבטא גם במקום הרב שחיפוש ועיבוד של הנושאים האלו מקבלים בתוך הצוות שלנו, וגם בשילוב של זה בכתיבה, בסמינרים ובהרצאות שאני נותן. אפשר לקרוא משהו מהדבר האלו בבלוג סוטריה השרון שכתבתי מדיי פעם.

לאורך השנים התעמקתי גם בחיבור הבסיסי של של הגוף והנפש, ולאחרונה השלמתי הכשרה של תרפיה בנשימה.